פ"א 11250-11-16

תקציר

בעל בניין מגורים הורשע בביצוע עבודות בניה ללא היתר ובשימוש במבנה לפי סעיף 204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערערת טענה כי יש לבטל את האישומים נגדה בשל אכיפת חוק בררנית ובשל הגנת הצדק. בית משפט קמא דחה טענות אלה והטיל קנס בסך 7,000 ₪, התחייבות בסך 10,000 ₪, והורה על הריסת המבנה הבלתי חוקי. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי הגנת המערער הייתה כי בשכונה בה מתגורר המערער קיימות עבירות בנייה נרחבות שהרשויות לא אכפו באופן יזום. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי בעוד שהשכונה הייתה בעבר בתת-אכיפה, ההליכים נגד המערערת היו תוצאה של תלונה אנונימית נגדה ולא ניסיון לפגוע בה. עוד מצא בית המשפט כי בעקבות התלונה נגד המערער חל שיפור בהליכי האכיפה. בית המשפט דחה את בקשת המערער למחוק את האישומים ומצא כי הסעד הראוי הוא שלא לבטל את כתב האישום, מה גם שהמערער עבר עבירת בניה ברורה. בית המשפט התייחס גם להחלטות פרוצדורליות שניתנו במהלך המשפט ומצא כי ניתנה למערערת הזדמנות להציג את טענותיה וראיותיה. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בחומרת העונש. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה.