בר"ע 27367-12-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור. הבקשה ביקשה לפצל את הדיון לשני חלקים, האחד הוא קביעת מקום הימצאו של המשיב ויכולתו להופיע, והשני, דיון לגופו של עניין אם אכן נבצר מהמשיב להתייצב. השופט קבע כי פיצול הדיון באופן זה הוא מיותר ומסובך, ונוגד תקדימים מבוססים המעודדים דיון משותף בכל הנושאים השנויים במחלוקת. ההחלטה שלא לפצל את הדיון אופיינה כהחלטה פרוצדורלית, המכובדת בדרך כלל על ידי ערכאת הערעור. כמו כן, על פי צו בתי המשפט משנת 2009, החלטות הנוגעות לשלבי הדיון אינן זכאיות לחופשת ערעור, למעט במקרה של דיון מפוצל. עוד הדגישה השופטת כי ההחלטה לדחות את הבקשה לא הביעה כל דעה לגופו של עניין או לסוגיות המהותיות הכרוכות בכך. מאחר שלא הועלו טענות נוספות, ההחלטה נשלחה לשני הצדדים ללא כל צו להוצאות.