בד"מ 86/99

תקציר

פסק הדין מתאר את ההחלטה להשעות את חברותו של עו"ד המשיב בלשכת עורכי הדין. החלטה זו מתבססת על הרשעותיו הפליליות המרובות של עורך הדין בתקיפת אמו, ניסיון מעשה מגונה באשתו, איומים ותקיפה של אשתו. בהתאם לסעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, בית הדין למשמעת מכיר בעבירות אלו כמבישות ועל כן ראויות לדין משמעתי. בית הדין דוחה את הרעיון שעבירות משמעת צריכות להיות קשורות רק להתנהלותו המקצועית של עורך דין, ומכיר בכך שפעולות בחיים האישיים יכולות לשקף בצורה גרועה על מקצוע עריכת הדין. טענות המשיב, המנסות להמעיט בחומרת מעשיו ומבליטות את נסיבותיו האישיות הקשות, נשקלות, אך אינן נחשבות מספיקות כדי לגבור על חומרת פשעיו. עם זאת, בית הדין מכיר בכך שחלק מהעבירות בוצעו בתקופה סוערת של גירושין וסכסוך משפחתי, מה שעשוי היה להשפיע על התנהגותו. עוד יצוין, כי מרבית העבירות הללו אינן עדכניות, והמשיב כבר נענש על פי הדין הפלילי ומרצה עונש מאסר. לאור נסיבות אלה, בית הדין מחליט על השעיה של חמש שנים מלשכת עורכי הדין, ולא על הרחקה לצמיתות. החלטה זו באה לאזן בין חומרת מעשיו של המשיב לבין הצורך לשמור על כבודו ומהימנותו של מקצוע עריכת הדין. בית הדין מעניק למשיב פרק זמן של 15 יום להסדיר את ענייניו בטרם תיכנס ההשעיה לתוקף. פסק הדין יפורסם בהתאם לדרישות החוק, תוך שימת דגש על חומרת הנסיבות.