ת"א 7557-08-10

תקציר

התובע, שכיהן כסגן ראש מועצה דתית, תבע את משרד הדתות על הטבות תקציביות. התובע כיהן בתפקיד במשך שתי תקופות, הראשונה כממלא מקום ראש המועצה והשנייה כסגן ראש מועצה בשכר. בית המשפט מצא כי טענת התובע כי כיהן כממלא מקום ראש המועצה בתקופה השנייה אינה עומדת בעינה, שכן תפקיד סגן ראש מועצה דתית הממוקמת באזור אזורי ולא עירייה, אינו מזכה בהטבות תקציביות. בנוסף, בית המשפט מצא כי תפקידו של התובע כסגן ראש הממשלה בתקופה זו לא אושר על ידי משרד הדתות, ולכן הוא אינו זכאי למשכורת, וכל תשלום שהתקבל היה קבלה בלתי חוקית של כספים. עוד קבע בית המשפט כי התובע אינו יכול להיחשב כעובד המועצה, בהיותו חבר מועצה, והחוק המקומי אוסר על כל מי שהוא עובד שכיר של המועצה להיות גם חבר. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מכיר בתפקידו של התובע כסגן ראש בתקופה השנייה, הוא עדיין לא היה מזכה אותו בהטבות תקציביות, שכן תפקידו לא אושר על ידי המשרד, וגם תביעתו לרשלנות נדחתה בשל הנחיות ברורות המחייבות אישור מראש לתפקיד. לבסוף, קבע בית המשפט כי ההיבט הכלכלי אינו מצדיק אישור זכאות התובעת לפנסיה תקציבית. לפיכך, התביעה נדחתה.