ע"ז 45948-12-17

תקציר

מדובר בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במספר תביעות הקשורות לירושה של אישה שנפטרה, שבצוואתה הורישה ככל הנראה את רוב עזבונה לבנה, הנתבע. התובעים בתיק היו שניים מילדיה האחרים של האישה, שטענו כי יש להכריז על הצוואה כחסרת תוקף. הטענה הראשונה הייתה כי הצוואה לא קיימה את הדרישות לצוואה אצל עדים, כמפורט בסעיף 20 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, שכן היא נעדרה את הצהרתה של המנוחה כי המסמך הוא צוואתה ואת אישור העדים להצהרה זו. בית המשפט הסכים כי מדובר בפגמים צורניים, אך ניתן לתקנם אם הצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המנוח. בית המשפט בחן האם המסמך מכיל את יסודות הצוואה ופסק לטובת תוקפה של הצוואה. לא הייתה מחלוקת כי הצוואה נעשתה בכתב, ובית המשפט מצא כי התקיימה גם הדרישה מהמצווה להציג את הצוואה בפני שני עדים. בית המשפט פירש את החוק כמחייב נוכחות של יסודות בלבד ולא פרטים נוספים, ולכן ניתן לקיים את הצוואה למרות הפגמים הפורמאליים. הטענה השנייה הייתה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. על התובעים הוטל נטל ההוכחה בעניין זה ובית המשפט פסק לטובת הנתבעת. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר מצא כי למנוח הייתה היכולת הנפשית להבין את מהות הצוואה. בית המשפט דחה גם את טענות התובעים כי הנתבע היה מעורב בעריכת הצוואה וכי הצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, ולא מצא ראיות התומכות בטענות אלה. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בתביעתם האחרונה של התובעים, כי הוראה בצוואה אינה תקפה משום שהיא סותרת את סעיף 28 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. ההוראה המדוברת נתנה לנתבע שיקול דעת לתת 10% מהכספים בחשבונות המנוח לתובע. בית המשפט פירש זאת כאומר שהמנוחה לא כתבה את הצוואה בעצמה, דבר המנוגד לסעיף 28. כתוצאה מכך, הוראה זו נמחקה מהצוואה, אך שאר המסמך נשמר. לסיכום, התביעה לצו ירושה נדחתה, ההתנגדות למתן צו ירושה בת"א 45980-12-17 התקבלה, ההתנגדות לצו קיום צוואה בת"א 52496-12-17 נדחתה, והתביעה בת"א 52483-12-17 התקבלה. התובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין מופחת בסך 18,000 ₪.