ה"פ 35522-03-15

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם של שלושה ילדים לדירה שהוענקה להם במתנה על ידי הוריהם, תוך תחרות עם נושה שהטיל עיקול על הדירה. זכויות הילדים נבעו מעסקת מתנה משנת 2010 שלא הושלמה באמצעות רישום, בעוד זכותו של הנושה נבעה מהסדר ערבות משנת 2012 הכולל התחייבות למשכנתא, שגם היא לא נרשמה. בית המשפט בחן את תום ליבם של הצדדים ואת ציפיותיהם, וקבע כי אי רישום עסקת המתנה לא היה פיקטיבי או נועד להבריח נכסים מנושים. בית המשפט קבע כי זכויותיהם של שניים מהילדים, שי וסלמאן, גברו על העיקול המאוחר של הנושה, שכן תום ליבם וציפיותיהם המוגנות גברו על אלה של הנושה, שלא רשם את המשכנתא. הסתמכותו של הנושה על מעמדה הרשמי של הדירה הייתה מוגבלת, ואי רישום המשכנתא ללא הסבר הגביל את יכולתו לתבוע עדיפות. אלא שבית המשפט הגיע למסקנה שונה לגבי הילה, שהייתה מעורבת באופן פעיל בהסדר הערבות. התנהלותה הוגדרה כנגועה בחוסר תום לב בכך שלא הודיעה לנושה על עסקת המתנה, למרות ידיעתה עליה. תפקידה הפעיל של הילה והטעיה מכוונת של הנושה היטו את הכף לטובת זכותו של הנושה על חלקה ב-50% בדירה. בפסק הדין נקבע כי זכויותיהם של שי וסלמאן (25% כל אחד) גברו על עיקול הנושה, ואילו זכויותיה של הילה כפופות לו. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.