ע"א 10252/05

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר את החלטת רשות המסים לחייב שני מערערים במס ערך מוסף (מע"מ). המערערים ביצעו עבודות פיתוח במקרקעי מינהל מקרקעי ישראל הסמוכים לנמל התעופה בן גוריון על פי הסכם עם מועצה אזורית. העבודות, שהמועצה הייתה מחויבת או הורשתה לבצען, כללו עבודות ביוב, סלילת כבישים והקמת תשתיות. המועצה לא הטילה על המערערים אגרות או היטלים לצורך מימון העבודות, ולא נחתם הסכם פורמלי בין המועצה לבין המערערים. רשות המסים ראתה בעבודה שירות הניתן למועצה, מה שיצר חבות במע"מ. בית המשפט המחוזי נעתר, והמערערים ערערו. בית המשפט הגבוה לצדק, בהחלטה פה אחד, דחה את ערעורו של המערער מס' 1 והחזיר את הדיון בעניינו של המערער מס' 2 לבית המשפט המחוזי מחוסר ראיות מספיקות. בפסק הדין הובהר כי עבודות פיתוח המבוצעות על ידי יזם פרויקט עבור רשות מקומית תמורת פטור מתשלום היטלים או דמי השתתפות מהוות שירות החייב במע"מ. היעדר חוקי עזר המסמיכים את המועצה לגבות תשלומים אלה אינו שולל מסקנה זו, שכן חוקים אלה הם רק אמצעי למימון העבודה. בית המשפט מצא כי המערער מס' 1 הסכים מכללא לביצוע העבודות עבור המועצה וקיבל תמורה בתמורה, ואישר את חיוב המע"מ. סכום המע"מ היה אמור להילקח מהתמורה ולא להתווסף אליה.