רע"א 58557-08-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט השלום. הבקשה הוגשה על ידי פועל שנפגע בתאונת עבודה, וביקש שיפוי מקבלן ששמו מופיע בתביעה. החלטת בית משפט השלום חייבה את המבקש להפקיד ערבות בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבע, בשל התושבות של המבקש ברשות הפלסטינית, קשיי ביצוע החלטות הנוגעות לתושבים אלה והתכחשות לאחריותו של הנתבע. המבקש טען כי בית משפט קמא לא התייחס לטענות שהוצגו, לא ניתח את סיכויי התביעה, וכי יש לבטל את ההחלטה או להפחית את סכום הערבות. המשיב התנגד לבקשה, תוך שהוא מדגיש את הימנעותו של המבקש מלהציג נתונים כספיים ואת אופיו המיותר של ההליך. בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, שכן החלטת בית משפט קמא איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים ולא הפרה את החוק או גרמה לעיוות דין. תושבותו של המבקש מחוץ לישראל והיעדר נכסים בארץ תמכו בהחלטה לדרוש ערבות, שאפשרה גם אפשרויות שונות למתן הערבות. בית המשפט מצא את נימוקיו של בית משפט קמא מספיקים ושלל כל השלכה פרוצדורלית. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה לאחר שקילת הזכאות להוצאות וללא שימוע, מה שהוביל לתשלום כולל של 4,000 ₪ לטובת המשיב, שישולם מהפיקדון.