ע"א 8806/23

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אשר סירב לפסול עצמו מתיק הנוגע לעיזבון אמו של המערער, נדחה. ההליכים התמקדו בשתי צוואות סותרות, אחת משנת 2008 ואחת מאוחרת יותר משנת 2009. המשיבים, אלמנתו ובנותיו של אחיו המנוח של המערער, טענו כי הצוואה משנת 2009 נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של המערער. המערער, שהתנגד לצוואה משנת 2008, טען כי היא זויפה. בית המשפט החליט כי תוקפה של הצוואה משנת 2009 ייבחן תחילה, ובכך הכין את הקרקע לבחינת הצוואה הקודמת. במהלך דיון שהתקיים בחודש מרץ 2023, הערות השופט הובילו את המערער לטעון למשוא פנים ולבקש פסילה, בטענה כי בית המשפט קבע מראש את תוקפה של הצוואה משנת 2008 והפגין עוינות כלפיו. בקשת הפסילה הראשונית נדחתה, בנימוק של שיהוי פרוצדורלי והבהרה כי דברי השופט היו עובדתיים ולא הצביעו על משוא פנים. הערעור חזר על טענות למשוא פנים אך נדחה, כאשר בית המשפט העליון מצא כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי מעורבות שיפוטית בהליכים, כגון הצגת שאלות לשם הבהרה, מותרת ואינה מהווה עילה לפסילה. משכך, טענות המערער נמצאו בלתי מתאימות להליך הפסילה, והערעור נדחה ללא הוצאות.