תא"ק 44644-11-13

תקציר

בנק מזרחי טפחות הגיש בנובמבר 2013 תביעה בסך 2.9 מיליון ש"ח נגד שלושת הנתבעים בגין יתרת חוב בחשבון שבידי הנתבע 1, אותו ערבו הנתבעים 2 ו-3. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן מפני התביעה, ובית המשפט נעתר. טיעוניהם כללו את אופיו הסטנדרטי של החוזה, הפליה בתנאים, ואת סכום החוב שלא הוכח. הנתבעת 2 טענה כי הבנק היה צריך לתבוע רק את ההפרש בין החוב לבין הסכום המובטח במשכנתא, ואילו הנתבעת 3 טענה כי לא היה מקום לתבוע אותה כערבה בטרם מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי. עוד טענו כי לא קיבלו את המסמכים הרלוונטיים לבדיקת מקור החוב וחישובו, וכי הבנק הבטיח הבטחות שאינן עולות בקנה אחד עם המסמכים שהוצגו. השופטת קבעה כי מאחר שטענות הנתבעים אינן פסולות לכאורה וטענות הבנק אינן בלתי ניתנות לערעור, יש לתת לנתבעים רשות להתגונן בהליך המהותי, מה גם שהחקירה הנגדית לא העלתה את טענותיהם כבדיות. ההחלטה התקבלה מתוך הנחה שטענות הנתבעים נכונות, והתצהירים ישמשו ככתב הגנה שלהם. העלויות ייפסקו בסוף ההליך.