בש"פ 4972/97

תקציר

המערער הואשם ברצח בכוונה תחילה לאחר שמריבה על מכשיר הקלטה הביאה לכך שדקר את המנוח פעמיים בסכין בעלת להב ארוך, מה שהוביל למותו של האחרון. בעוד המערער טען כי מדובר בהגנה עצמית, בית המשפט מצא די ראיות לסתור טענה זו והורה על מעצרו עד למשפט. ההגנה טענה כי אין ראיות לכאורה התומכות בהרשעה וביקשה חלופת מעצר, בנימוק של בריאותו הנפשית הרופפת של המערער והיעדר כוונה מוקדמת להרוג. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי חומר החקירה, לרבות עדויות עדים וחשדות בדבר חתכים שגרם המערער בעצמו, מקנה סיכוי סביר להרשעה. כן סברו כי המערער מהווה סכנה לשלום הציבור בשל תגובותיו הבלתי נשלטות ודחו את הערר תוך שמירה על צו המעצר. הוחלט לשים בראש סדר העדיפויות את שלום הציבור, למרות מאבקיו הנפשיים של המערער. בנוסף, הורה בית המשפט לשירות בתי הסוהר לדאוג לכך שהמערער יקבל השגחה פסיכיאטרית וטיפול רפואי נאותים. פסק דין זה בא לאזן בין סיכויי ההרשעה לבין זכותו של המערער לערובה סבירה, תוך שמירה על שלום הציבור.