עש"ם 6335/02

תקציר

הוגש ערעור על דחיית בקשה להוצאות הגנה בעקבות זיכויו של המערער מאשמת עבירות משמעת בשירות המדינה. המערער, עובד מדינה לשעבר, זוכה מהגשת דו"חות כוזבים בעת שעבד כקצין מטה. בית הדין למשמעת קבע כי יש בסיס לטענה ודחה את בקשת המערער להוצאות הגנה. בערעור נטען כי לתביעה לא היה שיקול דעת סביר בהחלטה אם להעמיד לדין, תוך התייחסות להמלצת המבקר ולהחלטת רשם בית הדין לעבודה שממנה עולה אחרת. עם זאת, בית המשפט מצא כי בידי התביעה ראיות לכאורה, לרבות הודאתו של המערער עצמו במועדים מסוימים, המצדיקות את ההחלטה להעמידו לדין. פסק הדין העדיף את הסבריו של המערער לאי-התאמות, שהובילו לזיכויו. עם זאת, בית הדין קיבל את החלטת בית הדין למשמעת, הסכים כי יש בסיס לטענה ודחה את הערעור. החלטה זו מדגישה את חוסר רצונו של בית המשפט להתערב בהחלטות פרוצדורליות ואת הנימוקים הסבירים לפעולות התביעה, למרות הזיכוי בסופו של דבר. התעקשותו של המערער על קיום המשפט, יחד עם הראיות הקיימות, החלישו אף הם את בקשתו להוצאות הגנה.