עת"מ 79775-01-19

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירה שערערה על החלטת ועדת הערר לאשר בקשה להיתר בנייה לפי חוק התכנון והבניה. העותרים טענו כי יש לבטל את ההחלטה בשל פגמים בהליך האישור וטעויות בשיקול הדעת. לגופו של עניין, הם טענו כי ועדת הערר לא קיימה דיון דה-נובו, וכתוצאה מכך נוצר ניגוד עניינים שהכתים את ההחלטה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הדיון בפני ועדת הערר אכן היה דיון דה-נובו, שבו הפעילה הוועדה את שיקול דעתה ובחנה את טענות הצדדים לגופן. באשר לניגוד העניינים הנטען קבע בית המשפט כי כל ליקוי פרוצדורלי ברמת הוועדה המקומית תוקן באמצעות בחינה מחודשת של ועדת הערר. עוד טענו העותרים כי הבקשה להיתר כללה הקלות שלא פורסמו כדין, לרבות הרחבת שטחי בנייה ומרפסות, וכי ועדת הערר שגתה בהכשרת המרפסות. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי פגמי הפרסום אינם מהותיים ואינם פוגעים בזכויות העותרים. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת ועדת הערר להכשיר את המרפסות, שנבנו כדין מכוח היתר הבנייה המקורי וניתן להרחיבן עוד יותר מבלי לפגוע בתכליתה של תכנית המתאר הארצית החלה. טענות נוספות שהעלו העותרים נגעו לגובה הדירות החדשות, הבנייה על הגג והסדרי החניה, שבית המשפט ראה בהם עניינים תכנוניים מקצועיים החורגים מתחום הביקורת המנהלית. בית המשפט הדגיש את ההתערבות המוגבלת בשיקול דעתן של ועדות התכנון המקצועיות ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים.