ע"פ 150/87

תקציר

בית המשפט העליון עסק במקרה של חייל צה"ל שגנב מצבור נשק, כולל רימונים וטיל, כדי להגן על משפחתו מפני עבריינים. למרות שלא השתמש בכלי הנשק, הוא אחסן אותם ברישול על גג הוריו, מה שהוביל לתקרית שבה נפצעו שני נערים לאחר שמצאו את הארסנל ושיחקו איתו. בתחילה גזר בית המשפט המחוזי עונש מקל, שהתמקד בחרטה של החייל, בעברו האחראי ובנטל הכלכלי הפוטנציאלי לכל החיים בשל תביעות פיצויים. על המשיב הוטל מאסר על תנאי והוטל עליו עבודות שירות בקהילה במרכז שיקום. עם זאת, הפרקליטות ערערה וטענה לעונש חמור יותר נוכח חומרת העבירה ומסוכנותה הפוטנציאלית לציבור. בית המשפט העליון שקל את האיזון בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות של החייל, תוך הכרה באינטרס הציבורי בהרתעה ובענישה בגין עבירות מסוג זה. בעוד דעת מיעוט תמכה בהשארת העונש המקורי, הרוב החליט כי יש צורך במאסר בפועל, והפחית את העונש לשנתיים, כאשר חלק על תנאי, מה שיאפשר הכרה בגורמים מקלים מבלי לפגוע בצורך בהרתעה ובתגמול מפני גניבת נשק.