ע"פ 71835/02

תקציר

המערערים, משה שוב ורעייתו דליה שוב ז"ל, היו בעלי מניות ומנהלים בחברת גאולת הקרח בע"מ, חברה משפחתית פרטית שהחזיקה בזכויות במקרקעין בפתח תקווה בהם נבנו 30 דירות במסגרת פרויקט פלדמן. האישום העיקרי נגד המערערים היה כי בשנת 1990 שילמה החברה 2 מיליון ₪ עבור רכישת מניותיה של חברת הבנייה ירון ישעיהו בע"מ, שבנתה את פרויקט פלדמן, כחלק מתוכניתו של משה להחזיר לעצמה את מחצית הבעלות בחברה, שהייתה אמורה להיות מדווחת לרשויות המס כחלק מהכנסותיו לשנת המס 1990. האישום השני היה שגאולת הקרח לא דיווחה על הכנסותיה ממתן שירותי בנייה לארבע מהדירות בפרויקט בשווי 750 אלף שקל, מה שהיווה העלמת מס. האישום השלישי היה כי גאולת הקרח דיווחה בכזב על הוצאות פרויקט פלדמן כדי להקטין את הכנסתה החייבת. האישום הרביעי הוגש כנגד כל הנאשמים, לרבות בני משפחת ירון ורואי החשבון של החברה, בגין השמטת סכומי כסף שונים מהכנסות החברה בדיווחיה לרשויות המס ובגין רישום רישומים כוזבים בדבר חובות החברה. בית משפט קמא הרשיע את המערערים בעבירות המיוחסות להם בשלושת האישומים הראשונים, אך לא בקשר למכלול העובדות. האישום הרביעי הביא לזיכוי כל הנאשמים. המערערים ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם, והמדינה ערערה על הזיכויים ועל גזר הדין. ערעור המדינה נגד החברה והנתבעים 5 עד 7 נדחה מאחר שהוגש מעבר למועד האחרון. בית המשפט לערעורים דחה את ערעורי המערערים על הרשעתם, קיבל את ערעור המדינה על הזיכוי באישום הראשון שיוחס למשה שוב, ודחה את יתר ערעורי המדינה. באשר לעונש, גזר בית משפט קמא על משה שוב 20 חודשי מאסר בפועל, כאשר 9 חודשים ירוצו בפועל והשאר על תנאי, והטיל עליו ועל רעייתו קנס בסך 100,000 ₪. ערכאת הערעור איזנה מחדש את העונש, וקבעה כי תקופת המאסר תינתן באמצעות עבודות שירות, והגדילה את הקנסות למיליון שקל למשה שוב ול-500,000 ₪ לחברת גאולת הקרח בע"מ. השופט שייצר הסכים עם ההרשעה אך חלק על העונש, וסבר כי יש לקיים את עונשו של בית משפט קמא.