ת"א 24727-11-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע לדמי תיווך. התובעת, חברת נדל"ן, טענה כי פעלה כמתווכת בעסקה בה היו מעורבים הנתבעת וקבוצת בעלי קרקעות. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בדרישות החוק לדמי תיווך. ראשית, לא הייתה הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך, כנדרש בחוק. הבקשה השנייה לתיווך, אותה אישרה הנתבעת, לא היוותה הזמנה תקפה שכן היא נעדרה פרטים מהותיים ולא שיקפה את מהותה האמיתי של העסקה. יתר על כן, התובעת לא הוכיחה את פעולות הגישור שלטענתה ביצעה, כאשר הראיות מצביעות על כך שאנשים אחרים היו האחראים העיקריים להצגת הנתבעת בפני בעלי הקרקע. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי היא הייתה "הגורם היעיל" בעסקה, מה גם שבהליך המכרזי היו מעורבים גורמים מתערבים אחרים. בנוסף, ציין בית המשפט את חוסר השקיפות ותום הלב של התובעת, שפעלה מאחורי גבם של שותפיה למיזם הנדל"ן. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן לעקוף את הוראות חוק המתווכים וכי התנהלות התובעת אינה מצדיקה קבלת דמי תיווך. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.