סע"ש 9383-07-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש מעסיק נגד עובד לשעבר וחברה מתחרה בבעלותו. המעסיק טען כי העובדת הפרה את חובות הנאמנות בכך שחרגה מכספה, העבירה לקוחות לחברה המתחרה וגזלה סודות. העובדת הואשמה גם בניסיון להוציא את המעסיק מהמפעל שלה. המעסיק ביקש סעד כספי וצווי מניעה נגד שני הנתבעים. בית הדין מצא כי העובד אכן הפר את חובות האמונים בכך שהקים חברה מתחרה בעודו מועסק והפעיל אותה מתוך מפעל המעסיק. עם זאת, הטענה כי חרג מכספי המעסיק לא הוכחה, שכן לא היו ראיות מספיקות לתשלומים שהיו אמורים להגיע למעסיק אך הגיעו בסופו של דבר לעובד. בית הדין דחה גם את הטענה של העברת לקוחות ללא ראיות מוצקות, מה גם שהעובד לא הואשם בעבירה זו לפני פיטוריו. בנוסף, המעסיק לא הביא ראיות לקיומם של סודות כלשהם או לגילוים על ידי הנתבעים. בית הדין קבע כי מעשיו של העובד מהווים הפרת אמונים, ומצדיקים פיצוי של 10,000 ₪ למעסיק. בקשת המעסיק לצווי מניעה נדחתה מחוסר סמכות, שכן יחסי העבודה הסתיימו זה מכבר. כל צד חויב לשלם את הוצאותיו של הצד השני, כאשר המעסיק שילם 2,000 שקל לעובד לשעבר ו-5,000 שקל לחברה המתחרה. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.