ע"ע 42649-01-20

תקציר

עובד שניהל בית קפה בבעלות מעסיקו, תבע אותם בתשלומים שונים הנוגעים להעסקתו. בית הדין האזורי בתל אביב קיבל חלקית את תביעת העובד, והורה למעסיק לשלם לעובד 267 אלף שקל. לאחר מכן הגיש המעסיק בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. השופט, בבואו לדון בבקשה, התווה תחילה את ההליך הסטנדרטי לעיכוב ביצוע פסק דין, התלוי בשני גורמים מרכזיים: הסיכוי להצלחת הערעור ומאזן הנוחות. השופט קבע כי בעוד שחלק מרכיבי הערעור עשויים להצליח – ובעיקר, העובד קיבל פיצוי בגין עבודה בשבת, דבר שלא נטען במפורש – אלמנטים אחרים הנוגעים לקביעות עובדתיות נוטים פחות להתקבל בערעור. באשר למאזן הנוחות, השופטת לא קיבלה את טענות המעסיק לגבי מצבו הכלכלי של העובד, שהתבססו על ראיות ספקולטיביות. למרות שהעובד צפוי להיפגע במידה מסוימת מאיחור בפסק הדין, השופט החליט כי האיזון המתאים הוא לקבל חלקית את הבקשה. כתוצאה מכך, הצו לתשלום סך 36,549 שקלים, המהווים פיצוי עבור עבודה בשבת, יעוכב עד לתוצאות הערעור. השופט קבע כי סכום זה יופקד בקופת בית המשפט או יובטח בערבות בנקאית תוך עשרה ימים. יתר רכיבי פסק הדין לא יעוכבו. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.