ת"א 27662-11-14

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על זכויות בגג ובחניות, שנמכרו לכאורה במסגרת עסקת מקרקעין אך לא פורטו בהסכם המכר. השופטת פותחת בדחיית שתי טענות שהעלו הנתבעים, בדבר טופס ש"ח וסקיצה (ב/1) שהיו אמורים להוכיח את מכירת הזכויות הללו. השופטת קובעת כי הטפסים אינם תומכים בטענות הנתבעים וממילא הם לא היו חלק מהסכם המכר. השופטת דוחה גם את הטענה כי היה הסכם בעל פה למכירת זכויות אלה, ומדגישה כי עסקאות מקרקעין חייבות להיות בכתב, ואין ראיות להסכם כזה במקרה זה. כמו כן, הזכויות בגג ובחניות מעולם לא הוצאו מהרכוש המשותף, ולכן נותרו בבעלות משותפת. טענות הנתבעים המבוססות על הסכמה או התנהגות מכללא נדחות אף הן, שכן הן אינן עומדות בדרישות החוק להעברת זכויות קניין. השופטת מדגישה כי גם אם הייתה הסכמה או הבנה לגבי השימוש של הנתבעים בגג ובחניות, לכל היותר היה מדובר ברשות, שאותה ביטלו התובעים. באשר לחוות הדעת שהציגו הנתבעים, קובעת השופטת כי הן אינן תומכות בטענות הנתבעים, וממילא החניות שייכות לכל בעלי הדירות עד לרישום הבית המשותף והתקנת התקנות. לבסוף, השופטת מציינת כי תביעת הנתבעים לסעד הצהרתי הפוך הייתה צריכה להיות מוגשת כתביעה שכנגד, ופוסקת לכל צד את הוצאותיו.