ת"פ 59072-01-21

תקציר

הנאשם הורשע בשוד ובהסגת גבול. השופט פתח ופירט את חומרת עבירת השוד ואת העונשים המגוונים המוטלים עליה, החל מחודשי מאסר בודדים ועד 14 שנות מאסר. נסיבות ביצוע העבירה נבחנו תוך התחשבות הן בגורמים מחמירים – כגון השימוש באלימות והעובדה שבוצעה עם שותף לעבירה – והן בגורמים מקלים, לרבות היעדר תכנון, היעדר שימוש בנשק ואירוע אלימות שאינו קיצוני. השופט מיקם את חומרת העבירה בטווח הבינוני של עבירות השוד. בגין עבירת הסגת הגבול קבע השופט כי העונש ההולם יהיה עונש של עבודות שירות או מספר חודשי מאסר. לאחר מכן פנה השופט לשקול שיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירה, תוך הכרה בגילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי, הודאתו ושיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן, שהובילו לשינוי חיובי בהתנהגותו. בנסיבות אלה, מצאה השופטת לנכון לחרוג ממתחם העונש הנלווה בדרך כלל לעבירה, ושקלה את אפשרות השיקום. השופט ציין את התקדמותו המוצלחת של הנאשם בהליך השיקום שלו, שהחל בשנת 2020, והוביל לקביעה כי קיים סיכוי ממשי שהנאשם ישתקם. לבסוף התייחסה השופטת לבקשה לבטל את הרשעתו של הנאשם, כדי לא לפגוע בסיכוייו להתגייס לצבא. תוך הכרה בכך שהדבר נתון בדרך כלל לשיקול דעתן של רשויות הצבא, החליטה השופטת לבטל את ההרשעה משני טעמים: ראשית, לזרז את הליך הגיוס, ושנית, לשמור על אחידות ענישה עם שותפו הקטין של הנאשם, שלא הורשע. השופט הדגיש כי הדבר מוצדק בנסיבות הספציפיות של המקרה, במיוחד נוכח הפרש הגילאים בין הנאשם לשותפו בעת ביצוע העבירה. לאור האמור, גזר השופט עונש של 450 שעות עבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לשנה ופיצוי כספי לנפגעים. לנאשם נמסר על זכותו לערער לבית המשפט העליון.