ע"פ 234/81
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה בפריצה לדירתה של אישה ובשוד שלה. ההרשעה התבססה על עדותה של המתלוננת כי זיהתה את קולו של המערער בעת השוד. בית המשפט קבע, כי זיהוי הקורבן את המערער עונה על המבחן הסובייקטיבי, שכן הקורבן אמין. באשר למבחן האובייקטיבי, מצא בית המשפט כי לנפגעת הייתה היכרות מוקדמת מספקת עם המערער כדי לזהות את קולו, הזיהוי היה מיידי ואינסטינקטיבי, ולא היו השפעות חיצוניות שפגעו ביכולתה. למרות שהמערער סירב למסדר דיבוב, קבע בית המשפט כי סירובו אינו פוסל את עדות הקורבן וכי אין לערוך מסדר כזה בניגוד לרצונו של חשוד. זאת ועוד, האליבי הכוזב של המערער פגע קשות באמינותו. השופט שילה, השופט כהן והשופטת בן-פורת הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור.
חקיקה מקושרת
ע"פ 234/81 עמרם חרבון נ' מדינת ישראל, עליון (9.12.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.