ע"א 244/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין שומות המס של המערערת לשנים 1976-1980. המערערת, בעלת חנות בדים, הגישה דוחות למינהל מס ערך מוסף בהם הצהירה על אחוזים מסוימים מהרווח. עם זאת, המשיב, רשות המסים, ערך בדיקה המשווה בין מחירי הקנייה והמכירה של המערערת ומצא אי התאמה משמעותית, שהובילה אותם לפטור את הדוחות כשגויים. לאחר מכן קבעו המשיב את המס המגיע על פי חישוביהם שלהם. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי בטענה כי פנקסי החשבונות שלהם נוהלו כדין ויש לראות בהם תקינים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אך בית המשפט העליון, בפסק דינו, קיבל חלקית את הערעור. בית המשפט העליון קבע, כי ניהול פנקסי חשבונות לבדו אינו מבטיח מיסוי ולמשיב יש זכות לדחות דוחות בנסיבות מסוימות. נטל ההוכחה מוטל על המערערת אם הדוחות אינם נתמכים בפנקסי חשבונות המנוהלים כדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שהדיווחים לכל שנות המס היו שגויים, ועל כן יש לראות את פנקסי החשבונות כנכונים לאותן שנים. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור לשנים 1976-1979, אך לא לשנים 1979-1980, שכן המשיב הצדיק די הצורך את השומה לאותה שנה. כל שופט הסכים עם פסק הדין.