ת"א 32/80

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעה אזרחית בה חברת ביטוח משלמת בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפריצה לעסק של התובע. חברת הביטוח חושדת כי התובע הוציא סחורה מהחנות לפני הגעת המשטרה ולפני שהודיע להם, בניסיון להעצים את טענתו. חברת הביטוח הנתבעת הציגה בפני התובע שאלון, לרבות שאלות בדבר סירובו של התובע להיבדק בפוליגרף. התובע התנגד לשאלות אלה, תוך שהוא מצטט פסיקה קודמת של בית המשפט העליון (דוד כהן נ' מדינת ישראל) שסירבה לקבל ראיות פוליגרף בתיקים פליליים. עם זאת, בית המשפט במקרה זה הבחין בין משפט פלילי למשפט אזרחי, והתיר את השאלות במשפט האחרון. השופט טען כי ההתקדמות הטכנולוגית בבדיקות הפוליגרף מצדיקה בחינה מחודשת של פסיקות קודמות. היחסים בין מבוטח לבין חברת ביטוח כפופים לעקרונות הנאמנות המוחלטת, המחייבים את המבוטח להפגין נאמנות מלאה ולגלות את כל המידע הרלוונטי. לפיכך, חשדותיה של חברת הביטוח בדבר עובדות נסתרות מסמיכים אותה לדרוש מהתובע ראיות תומכות. בעוד שהסירוב להיבדק בפוליגרף אינו מעיד מטבעו על אשמה, הוא עלול להשפיע על אמינותו של התובע, במיוחד לאור העקרונות המסדירים את יחסי הביטוח. השופט הדגיש כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה – תביעת ביטוח אזרחי הנשלטת על ידי עקרונות של נאמנות מוחלטת – מבדילות אותו מפסקי דין קודמים. לפיכך, השאלות בדבר סירובו של התובע להיבדק בפוליגרף מותרות, ועל התובע להשיב עליהן בתוך 30 יום. השופט גם נתן רשות לערער. פסק דין זה מעודד קבילות של ראיות פוליגרף במקרים נבחרים, תוך הכרה באופייה המתפתח של הטכנולוגיה ובהשלכותיה האפשריות על הליכים אזרחיים, במיוחד במערכת היחסים הדינמית בין מבטחים למבוטחים.