ת"פ 20367-11-23

תקציר

הנאשם במקרה זה פרץ לבנק באמצעות יידוי אבן וניפוץ השמשה הקדמית במטרה לגנוב כסף. הם נתפסו על ידי המשטרה והודו במעשה. השופט מצא את הנאשמים אשמים וגזר עליהם 10 חודשי מאסר, כאשר חמישה חודשים נוספים מתווספים למאסר על תנאי קודם בגין עבירת אלימות נפרדת. השופט גם גזר שני עונשי מאסר חדשים על תנאי של 6 ו-3 חודשים, מותנים בכך שהנאשם לא יבצע עבירות רכוש או עוונות, בהתאמה, במשך שלוש שנים לאחר שחרורו. בקביעת העונש התחשב השופט בנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, לרבות בעיותיו הנפשיות והתמכרותו לסמים, כמו גם עברו הפלילי העשיר והיעדר הרתעה מעונשי מאסר קודמים. השופט שקל גם את הערכים המוגנים שנפגעים מהעבירה – זכויות קניין, ביטחון אישי ורציפות חיי המסחר – ונהג לקבוע את טווח הענישה בין 6 ל-18 חודשים. היבט חשוב בתיק זה הוא החלת מאסר על תנאי קודם בגין עבירת אלימות. השופט קבע כי המאסר המותנה חל במקרה זה משום שהמעשה של הנאשם בזריקת אבן ושבירת השמשה הקדמית היה כרוך באלימות ובכוח. השופט הדגיש כי אופיו המהותי של המבחן להחלת תנאי צריך להתמקד בהתנהגותו של הנאשם ובמהותו הפנימית של התנאי, ולא בהשוואה טכנית בין יסודות העבירה שבוצעה לבין העבירה המותנית. במקרה זה, השימוש באלימות והנזק לרכוש גרמו להפעלת המאסר על תנאי הקודם. כמו כן חויב הנאשם לשלם דמי התחייבות בסך 500 ₪ מעונש קודם וניתנו לו מספר אפשרויות תשלום. השופט גם הוציא צו כללי למוצגים והעניק לנאשם זכות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום.