ת"א 58242-07-15

תקציר

התובעים, שרכשו מגרשים מהנתבעת דוידי השקעות נדל"ן לבנייה עצמית במתחם "מגדל המים הצעיר" באשקלון, תבעו את החברה בגין עיכובים בפיתוח המגרשים, שמנעו מהם לבנות את בתיהם. עיכוב הפיתוח נמשך 31 חודשים, במהלכם לא יכלו התובעים להשתמש בנכסיהם ונגרמו להם הפסדים כספיים. דוידי, מצידה, שלחה הודעות לצדדים שלישיים נגד חברת אפרידר ישראל שיכון ופיתוח והחברה הכלכלית אשקלון, ממנה רכשה את המתחם, בטענה כי הן אחראיות לעיכובים. לאחר מכן שלח אפרידר הודעת צד רביעי לחברה הכלכלית אשקלון, וטען כי גם היא צריכה לשאת באחריות לעיכובים. בית המשפט מצא את דוידי אחראי לרוב השיהוי, שכן התחייב לייצג את האינטרסים של התובעים מול הנתבעים האחרים, אך לא עשה זאת בשקידה. בית המשפט הטיל את האחריות לשיהוי כדלקמן: - כ-16 חודשים יוחסו לשלב התכנון של הפיתוח. החברה הכלכלית אשקלון ואפרידר חלקו אחריות שווה לעיכוב זה (35% כל אחת), בעוד דוידי נשא ב-20% מהאשמה, והתובעים יוחסו לרשלנות תורמת של 10% בגין אי אכיפת זכויותיהם. - הפסקה של 11 חודשים בפיתוח נגרמה בשל הצורך לבצע עבודות מסוימות במגרשים הפרטיים, לרבות עבודות עפר ובניית קירות תמך פנימיים. דוידי והתובעים חלקו באחריות לעיכוב זה, כאשר דוידי אחראי ל-67% והרשלנות התורמת של התובעים עמדה על 33%. - איחור של ארבעה חודשים בהשלמת עבודות הפיתוח יוחס לחברה הכלכלית אשקלון (60%) ולאפרידר (20%). נמצא כי דוידי והתובעים תרמו לעיכוב זה ברשלנותם, כאשר חלקו של דוידי עמד על 13% והתובעים על 7%. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי נזקם נבע מאובדן השימוש בנכסיהם במהלך האיחור, שגרם להם לאובדן הכנסות פוטנציאליות מדמי שכירות. נזק זה נאמד בכ-66 אלף שקל בחודש למתחם כולו. התובעים היו זכאים גם לקבל בחזרה את תשלומי הריבית ששילמו לדוידי על הוצאות הפיתוח, שכן האחרון גבה ריבית זו למרות שאפרידר והחברה הכלכלית אשקלון ויתרו עליה. בסך הכל חויב דוידי לשלם לתובעים סך של 1,327,920 ₪ כפיצוי בגין האיחור. עם זאת, מאחר שלדוידי היו הודעות תקפות לצדדים שלישיים, החברה הכלכלית אשקלון ואפרידר היו משפות אותה בגין חלק מסכום זה. בסופו של דבר, דוידי ישלם לתובעים 377,520 שקל, ואילו החברה הכלכלית אשקלון ואפרידר ישלמו 528,000 שקל ו-422,400 שקל בהתאמה. בנוסף, יחזירו התובעים 4-3 לאפרידר 9,000 ₪ כפיצוי בגין רצועת קרקע שמעולם לא הופקעה מעולם. כל הסכומים היו אמורים להיות מוגדלים בהפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.2011 ועד למועד פסק הדין. לבסוף, בשל אי עמידתה של אפרידר בצווים הפרוצדורליים של בית המשפט, חויבה לשלם הוצאות בסך 3,000 שקל לכל אחד מהצדדים האחרים.