עע"מ 79361-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של עע"מ 79361-12-25 (צאבר אסמאעיל אבראהים עדרה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח')** **מבוא** פסק דין זה עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה עתירה למתן צו על תנאי המורה על עיכוב ביצוע הריסת מבנה שנבנה ללא היתר באזור הגדה המערבית. בית המשפט העליון, מפי השופטת יעל וילנר (בהסכמת השופטות דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ), דחה את הערעור, תוך שדן בסוגיות של בנייה בלתי חוקית, צווים מנהליים, עקרון ניקיון הכפיים, והיחס בין הליכי הריסה לבקשות להיתרי בנייה. **הרקע העובדתי והמשפטי** 1. **בנייה ללא היתר והליכי אכיפה:** המערער הקים מבנה בשטח של כ-200 מ"ר ללא היתר בנייה. לאחר מסירת צו הפסקת עבודה, המערער המשיך בעבודות הבנייה, לרבות יציקת גג, התקנת חלונות ודלתות, והוספת בינוי נוסף. 2. **צווים מנהליים:** כנגד המבנה הוצאו צו הפסקת עבודה, ולאחר מכן צו סופי להפסקת עבודה וצו הריסה. החלטות אלו ניתנו על ידי הגורמים המוסמכים במינהל האזרחי, מכוח סמכויותיהם על פי חוק התכנון והבנייה (התקף באזור). 3. **הגשת בקשה להיתר בנייה:** המערער הגיש בקשה להיתר בנייה להכשרת המבנה. ככלל, הגשת בקשה להיתר בנייה מעכבת הליכי אכיפה והריסה עד להכרעה בבקשה, בהתאם לסעיפים 38(4) ו-38(5) לחוק (סעיפים מקבילים לחוק התכנון והבנייה בישראל). 4. **סעיף 38(9א) לחוק:** בית המשפט המחוזי הסתמך על סעיף 38(9א) לחוק, המקנה ליו"ר ועדת הפיקוח סמכות להורות על הריסת בנייה שנעשתה ללא היתר, **אחרי** הוצאת צו הפסקת עבודה ובניגוד לו. סעיף זה מהווה חריג לכלל העיכוב האוטומטי בעקבות הגשת בקשה להיתר. 5. **עקרון ניקיון הכפיים:** בית המשפט המחוזי קבע כי התנהלות המערער, אשר המשיך בבנייה בניגוד לצווים, מהווה חוסר ניקיון כפיים, אשר די בו כדי לדחות את העתירה. 6. **טענות המערער:** המערער טען כי בקשתו להיתר בנייה אינה מטופלת כראוי, ולחלופין, כי על בסיס פסק דין אלדין, היה מקום להעניק לו ארכה לביצוע הריסה עצמית. המערער הדגיש כי מדובר בבית מגורים למשפחתו. 7. **טענות המשיבים:** המשיבים סמכו ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענו כי המערער הפר צווים באופן חוזר ונשנה. הם הדגישו כי סעיף 38(9א) לחוק רלוונטי גם כאשר בקשה להיתר תלויה ועומדת, כל עוד נמשכת בנייה בלתי חוקית בניגוד לצו. הם טענו כי פסק דין אלדין ניתן לאחר ההחלטות בעניינו של המערער, ולכן אינו מחייבם. **הכרעת בית המשפט העליון** 1. **דחיית הערעור:** בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך הסתמכות על תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי. 2. **הפרת הצווים וחוסר ניקיון כפיים:** השופטת וילנר הדגישה כי המערער "עשה דין לעצמו" והפר באופן בוטה את צו הפסקת העבודה. היא קבעה כי המערער אינו יכול "לאחוז את החבל בשני קצותיו" – לבקש הסדר מול הרשויות ובו זמנית להרחיב בנייה בלתי חוקית בניגוד לצווים. ההחלטה על הריסת המבנה על פי סעיף 38(9א) לחוק נמצאה מוצדקת. 3. **פסק דין אלדין:** בית המשפט העליון קבע כי פסק דין אלדין, אשר קבע הנחיה למתן ארכה להריסה עצמית בטרם הפעלת סמכות לפי סעיף 38(9א), ניתן **לאחר** מתן ההחלטות בעניינו של המערער. משכך, אין הוא משנה את תוקף ההחלטות או פוגע בהתנהלות המשיבים. 4. **לפנים משורת הדין – ארכה להריסה:** אף על פי שדחה את הערעור, הציע בית המשפט העליון, "לפנים משורת הדין", להעניק למערער ארכה של 30 ימים לביצוע הריסה עצמית. הצעה זו משקפת נכונות להתחשב במצוקתו של המערער ובכך שהמבנה משמש למגורי משפחתו, אך מבלי לפגוע בעקרונות המשפטיים שנקבעו. 5. **היעדר צו להוצאות:** אף הציע בית המשפט, "לא בלי התלבטות", כי לא ייעשה צו להוצאות, ככל הנראה מתוך התחשבות במכלול הנסיבות. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **גבולות סעיף 38(4) ו-38(5) לחוק:** פסק הדין מדגיש כי הגשת בקשה להיתר בנייה אינה מהווה "רישיון" להמשיך בבנייה בלתי חוקית. עיכוב ההליכים מותנה בכך שהמבקש פועל בתום לב ובמסגרת הדין. * **מעמדו של סעיף 38(9א) לחוק:** פסק הדין מחזק את מעמדו של סעיף 38(9א) לחוק ככלי משפטי המאפשר לרשויות לפעול בנסיבות של בנייה מאוחרת בניגוד לצו הפסקת עבודה, גם כאשר קיימת בקשה להיתר. הדבר נועד למנוע מצב בו בעלי מבנים מנצלים את הזמן שעד להכרעה בבקשת ההיתר על מנת להרחיב באופן משמעותי את הבנייה הבלתי חוקית. * **עקרון ניקיון הכפיים:** פסק הדין מדגים את חשיבותו של עקרון ניקיון הכפיים בהליך מנהלי. התנהלות המערער, אשר הפר צווים מנהליים באופן שיטתי, פגעה ביכולתו לטעון לחוסר צדק או לדרוש סעדים מהרשות. * **השפעת הלכות חדשות:** פסק הדין מבהיר כי הלכות חדשות, כגון זו שנקבעה בעניין אלדין, אינן בעלות תחולה רטרואקטיבית על החלטות שכבר ניתנו על ידי הרשויות ו/או בתי המשפט, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש. * **איזון בין אכיפה לשיקולי צדק:** ההצעה להעניק ארכה להריסה עצמית "לפנים משורת הדין" משקפת את שאיפת בית המשפט לאזן בין הצורך באכיפת החוק והרתעה מפני בנייה בלתי חוקית, לבין התחשבות בנסיבות אישיות ובמצוקה. **סיכום** פסק דין זה מהווה חיזוק למדיניות האכיפה בנוגע לבנייה בלתי חוקית, ומדגיש כי המשך בנייה בניגוד לצווים מנהליים, אף לאחר הגשת בקשה להיתר, מהווה עילה להפעלת סמכויות הריסה מכוח הדין. הוא מבהיר כי בתי המשפט לא יהססו לדחות עתירות של עותרים שפעלו בניגוד לחוק, ובפרט כאשר ניכר חוסר ניקיון כפיים. במקביל, משקפת ההצעה להעניק ארכה, גישה מרוככת המתחשבת בנסיבות חריגות.