תפ"ח 44503-08-15

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לאירוע דקירה שהתרחש במהלך מצעד הגאווה בירושלים ב-30 ביולי 2015, בו דקר הנאשם, ישי שליסל, מספר רב של משתתפים, וכתוצאה מכך נהרגה נערה בת 16, שירה בנקי, ושבעה נוספים נפצעו. התביעה ביקשה להרשיע את שליסל ברצח בכוונה תחילה, שישה סעיפים של ניסיון רצח וחבלה בנסיבות מחמירות. בית המשפט מצא את שליסל אשם בכל הסעיפים. מהראיות עולה כי שליסל הביע התנגדות למצעד בתקשורת ובאמצעות מודעות בבתי כנסת, בהן קרא לפעול נגד משתתפי הצעדה. ביום המצעד יצא מביתו כשברשותו סכין גדולה, אותה רכש לצורך ביצוע הדקירות. הוא הצליח להיכנס למסלול המצעד והחל לדקור את המשתתפים ללא הבחנה בגבם, תוך פגיעה באיבריהם החיוניים. בית המשפט מצא כי מעשיו של שליסל היו מתוכננים מראש, נעדרי התגרות תכופות, ונעשו מתוך הבנה מלאה של תוצאותיהם. היסוד הנפשי של העבירה נקבע באמצעות התבטאויותיו בעבר, ההכנות לפני האירוע ואופי הדקירות. פעולותיו של שליסל תוכננו ובוצעו בקור רוח ובנחישות, מה שמעיד על החלטה להרוג. בנוסף, הקשר הסיבתי העובדתי בין מעשיו של שליסל לבין התוצאות הוכח מעבר לכל ספק. מותה של שירה בנקי היה תוצאה ישירה של פצע הדקירה שספגה, בעוד שפציעותיהם של אחרים נגרמו גם הן מפיגועי הסכין של שליסל. בית המשפט הדגיש את חוסר המוכנות של המשטרה למרות שהיה מודע לסיכון הנשקף משליסל. יתר על כן, הוא הדגיש את היעדר מסגרת חוקית לפיקוח על עבריינים אלימים כמו שליסל עם שחרורם מהכלא, תוך סיכון הציבור. שליסל הורשע ברצח בכוונה תחילה, שישה סעיפים של ניסיון רצח וחבלה בנסיבות מחמירות. פסק הדין ניתן בנוכחות התביעה, הנאשם והסניגור.