ע"פ 3676/03

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר החליט שלא להרשיע את המשיב באיומים על אשתו והאריך את העונש המותנה שהוטל עליו. המשיב הודה בעובדות המיוחסות לו. על פי הסכמת באי כוח הצדדים, הופנה המשיב לשירות המבחן לקבלת תסקיר. שירות המבחן מסר תסקיר המפרט את בעיותיו של המשיב, לרבות התמכרותו לאלכוהול, והמליץ להטיל עליו מאסר על תנאי טהור. בית משפט קמא קיבל את ההמלצה בהיסוס והחליט שלא להרשיע את המשיב, עליה ערערה המדינה. המדינה טענה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא הרשיע את המשיב והורה על מאסרו, במיוחד נוכח הרשעותיו הקודמות בעבירות אלימות. בא כוח המשיב ביקש מבית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטת בית משפט קמא והצביע על מצבו הרפואי של המשיב וניסיונותיו להיגמל מאלכוהול וסמים. בית המשפט החליט לבקש תסקיר משלים משירות המבחן בשל מסמכים רפואיים חדשים שהוצגו, אך התסקיר אישר כי המשיב לא סבל מהתמכרות לסמים. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לקיים את החלטת בית משפט קמא להטיל על המשיב מאסר על תנאי טהור, שכן תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי, ויש להרשיעו. עוד קבע בית המשפט כי אין הצדקה שלא להורות על הפעלת המאסר על תנאי, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המשיב ובאופי העבירות שבוצעו. לפיכך, הערעור התקבל, המשיב הורשע על סמך הודאתו, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. גם עונש המאסר המותנה שהוטל קודם לכן הופעל, והמשיב חויב לרצות בסך הכל 10 חודשי מאסר. צו המבחן בוטל.