ה"פ 6336-05-10

תקציר

המחלוקת היא על הזכויות בדירת מגורים הממוקמת ברחוב הגורן 4 בצפת בין שני זוגות, יעקב ואדוה ביטון (ביטון) ונחמיה ודפנה גמליאל (גמליאל). גמליאל טוענת לזכויות בדירה באמצעות הסכם מתנה משנת 1997 עם הבעלים, שהיא אמה של גמליאל, ואילו ביטון רכש את הדירה מאותו בעלים בשנת 2005. מכיוון ששני ההסכמים לא גובשו סופית ברישום, ההסכם המאוחר נחשב לתביעה טובה יותר על פי החוק. ביטון פעל בתום לב, שילם את מלוא התמורה והחזיק בדירה, בעוד גמליאל לא דיווחה לחברה המשכנת על הסכם המתנה ולא רשמה עליו פתק, דבר שגרם ל"תאונה משפטית". טענתה של גמליאל כי הם העניקו סיוע כספי לבעלים, ועל כן יש לעמוד על תילו של ההסכם משנת 1997, נדחית מאחר שלא הביאו ראיות מספיקות ולא נקטו בצעדים הדרושים להבטחת זכויותיהם. עוד מציינת השופטת כי חוסר המעש של גמליאל לאורך השנים וניסיונם להעביר את האחריות לאחרים מעידים על חוסר תום לב. לפיכך, זכותו של ביטון לרשום את הדירה על שמם מתקבלת, ותביעתה הנגדית של גמליאל נדחית. ביטון מקבל 20,000 שקל הוצאות משפט מגמליאל. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים וחתום על ידי השופט.