ת"פ 51044-06-19

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לתיק שוחד בישראל, בו הואשם הנאשם בסיוע וסיוע לשוחד. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, והותירו את סכום הקנס כנושא היחיד שעומד להכרעת בית המשפט. החוק מפרט את סכומי הקנס בעבירות כאמור, כאשר הקנס המרבי יהיה פי חמישה מהסכום הנקוב בסעיף 61(א)(4) לחוק, או פי ארבעה מהטובת הנאה שהושגה או נועדה מהעבירה – לפי הגבוה מביניהם. בית המשפט בחן את העונש ההולם והסכים עם טענת התביעה כי ניתן להכפיל את התועלת הצפויה לנאשם פי ארבעה, מה שיעמיד את סכום הקנס בטווח שהוסכם עליו בהסדר הטיעון. השופט הכיר בפגיעה ברף הבינוני של ערכים מוגנים, בתכנון שנכנס לעבירה, בהיעדר נזק ממשי שנגרם ובמניעי הנאשם. בהתחשב בכוונת המחוקק בהגדלת הקנסות בעבירות שוחד, במדיניות הענישה הרווחת ובנסיבות המקלות, קבע השופט כי הסדר הטיעון, לרבות עונש המאסר, היה סביר ומאוזן. לגבי הקנס, החליט בית המשפט לקבוע קנס נמוך יחסית בטווח המוסכם של 660 אלף שקל, עם אפשרות להמיר 200 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם. כמו כן נגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי. פסק הדין נחתם באישור זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום ופירוט ההשלכות של אי תשלום הקנס.