ת"פ 6832-11-23

תקציר

הכרעת הדין הנדונה סובבת סביב עבירת נשק, ובפרט נשיאה, החזקה ושימוש ברימון הלם, אותו השליך הנאשם לעבר חנות. האירוע תוכנן בקפידה על ידי הנאשם ושותפו, אשר הצטיידו ברימון, בקבוקי בנזין, מסיכת סקי וכפפות כדי לטשטש את עקבותיהם. הרימון הושלך בשעת לילה מאוחרת ולא גרם לנפגעים או נזק לרכוש בשל סגירת החנות והיעדר קונים. עם זאת, הוכרו פוטנציאל הפגיעה ויכולת ההרס של הנשק. מקרה זה נופל לקטגוריה רחבה יותר של עבירות נשק שהפכו לחשש דחוף, והובילו להוראת שעה המחייבת עונש מינימום של 25% מהעונש המרבי הקבוע בעבירות מסוג זה. בית המשפט הכיר במידת הפגיעה הבינונית-גבוהה בערכים מוגנים, תוך התחשבות בתכנון, בביצוע ובהשלכות האפשריות של העבירה. הוועדה שקלה גם את נסיבות ביצוע העבירה, לרבות שימוש בנשק בעל דרגת חומרה נמוכה יותר והיעדר נזק פיזי, אך הדגישה את הסיכון הפוטנציאלי ואת הצורך באפס סובלנות בפשעים הקשורים לנשק. כמו כן נבחנו מדיניות הענישה הנוכחית במקרים אלה, המאופיינת בדגש על הרתעה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הרשעה קודמת בהחזקת סכין. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא 20-36 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. הגורמים שתמכו בנאשם כללו הודאה באשמה, חרטה, משפחה תומכת, המלצות חיוביות ופרופיל אישי חיובי באופן כללי, כולל שירות צבאי ועבר פלילי קל. בהתחשב בכל הגורמים, החליט בית המשפט על עונש מאסר של 22 חודשים, החל ממועד מעצרו של הנאשם, לצד מאסר על תנאי, פיצוי של 4,000 ₪ למתלונן וקנס של 5,000 ₪. כמו כן נמסר לנאשמים על זכותם לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.