ע"ע 33390-12-12

תקציר

שבעה גמלאים ממשרד החוץ הגישו תביעות ב-2008 בטענה כי לפני פרישתם היו אמורים לקבל דרגת שכר גבוהה יותר, שתזכה אותם בפנסיה גבוהה יותר. בית המשפט המחוזי קיבל שלוש מהטענות הללו, מה שהוביל את המדינה לערער, ואת הגמלאים לערעור שכנגד. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את התביעות בשל תקופת ההתיישנות, שפקעה למעלה משבע שנים לאחר התרחשות עילת התביעה. בית הדין קבע כי התביעות נגעו לתנאי העבודה של העובדים במהלך העסקתם, ולא לחישוב הפנסיה שלהם, ובכך חרגו מההפרשות לחידוש עילת התביעה מדי חודש. התובעים טענו כי הם זכאים לדרגת פרישה גבוהה יותר, שלא הוקנתה להם, וכי לא היו מודעים לזכויותיהם עקב עבודתם בחו"ל, אך בית המשפט אישר את החלטת בית הדין האזורי כי יכלו לברר בנקל את דרגתם וזכויותיהם. לפיכך, נדחו ערעורי הגמלאים, לרבות ערעורו הנגדי של בן יוחנן, וערעורי המדינה התקבלו, תוך דחיית הטענות מחמת התיישנות. החלטה זו התקבלה מבלי לשקול טענות אחרות, ולא נפסקו הוצאות.