רע"פ 2405/05

תקציר

ח'לילה ג'מיל הגישה בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניינה. נגד ג'מיל הוגש כתב אישום בגין תקיפה משותפת וגרימת נזק יחד עם אחיה, מדחת ח'ליאלה, שזוכה מאוחר יותר. ההאשמות נבעו מאירוע שבו המתלוננת, סאמי אבו יונס, הותקפה והוכתה על ידי ג'מיל ואחיה. בית משפט השלום מצא את ג'מיל אשמה וגזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל. ג'מיל ערער לבית המשפט המחוזי, שבחן את התיק והחליט שלא לאמץ את ההמלצות החיוביות של שירות המבחן לוותר על הרשעה. תחת זאת, הדגיש בית המשפט המחוזי את חומרת העבירות של ג'מיל ואת הצורך לשקול צעדי ענישה ודחה את בקשתה. טענתו העיקרית של ג'מיל לבקשת רשות ערעור הייתה כי בית המשפט המחוזי לא פעל בהתאם להמלצת שירות המבחן ולא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים לאי הרשעה כפי שהותוו בפרשת תמר ריפורטר נ' פסיקת מדינת ישראל. מנגד, טענה מדינת ישראל כי אין זה מקרה מתאים למימוש האפשרות להימנע מהרשעה לפי סעיף 71א לחוק העונשין. הם הדגישו את חומרת פשעיו של ג'מיל וכי הנסיבות אינן מצדיקות ויתור על הרשעה. עוד ציין המשיב כי בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים הנדרשים וכי דחיית המלצות שירות המבחן אינה מצדיקה רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין שאלה משפטית בעלת חשיבות מספקת כדי להצדיק ערעור נוסף. הבקשה, שהופנתה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, לא העלתה סוגיות חדשות, ומשכך נדחתה בקשת רשות הערעור.