ת"א 734309/04

תקציר

התיק נסוב סביב תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב המבוטח על ידי התובע ורכב צד ג'. לאחר התאונה לא דיווח המבוטח על האירוע לחברת הביטוח התובעת. הצד השלישי הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, אותה הגיע התובע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ושילם את מלוא סכום התביעה מבלי למסור למבוטח הודעה בכתב כנדרש בחוק. לאחר מכן פנתה חברת הביטוח למבוטח בדרישה להחזר מחצית מסכום הפשרה, השווה להשתתפות העצמית. המבוטח סירב בטענה שחברת הביטוח לא נתנה לו הזדמנות להתנגד לפשרה וכי התביעה מוגזמת. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם אי מסירת הודעה בכתב למבוטח לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מהווה הפרה השוללת את חובת המבוטח לשלם את ההשתתפות העצמית. השופט פסק לטובת הנתבעת (המבוטחת), בקובעו כי התובעת (חברת הביטוח) לא פעלה בהתאם להליך הנדרש בסעיף 68. השופט פירש את הסעיף ככזה שאינו מעניק לחברת הביטוח שיקול דעת מוחלט לשלם לצד השלישי ללא הסכמת המבוטח. לדברי השופט, חברת הביטוח נדרשה להודיע למבוטח בכתב ולהמתין להתנגדותו או אישורו לפני שתשלם לצד השלישי. מכיוון שחברת הביטוח לא עשתה זאת, הם פעלו בניגוד לחוק. בנוסף, הדגישה השופטת כי התנגדות המבוטח לתשלום פוטרת את חברת הביטוח מחובתה לשלם לצד השלישי וכי המבטחת אינה יכולה להתפשר ללא הסכמת המבוטח. בנוסף, טענה השופטת כי סכום הפשרה מופרז בגין פגיעה קלה וכי התנהלות חברת הביטוח מהווה חוסר תום לב. עם זאת, השופט ציין גם כי הנתבע לא דיווח לחברת הביטוח על התאונה באופן מיידי, דבר שהיה הפסקה מצדו. כתוצאה מכך, דחה השופט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט, שהופחתו מהסכום הרגיל בשל הפסקת הנתבע עצמו. התובע חויב לשלם 1,000 ₪ בתוספת ריבית משפטית והצמדה מיום פסק הדין.