ע"א 388/17

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת מס על זכותו של המערער לקזז הפסדים ממכירת מניות בחברה בשם XTL כנגד דיבידנד שהתקבל מחברה אחרת שבשליטתו. המערער השקיע במניות XTL באמצעות חברת השקעות בשליטת רואי חשבון שניהלו את השקעותיו. המניות נמכרו בהפסד. המערער טען כי יש לאפשר לו לקזז הפסד זה כנגד הדיבידנד שקיבל, אך רשות המסים חלקה על כך. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת המערער לאירועים וקבע כי אכן נגרם לו ההפסד ממכירת מניות XTL והוא זכאי לניכוי. בערעור הסכימו רוב השופטים עם קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי המערערת רכשה את מניות XTL וספגה את ההפסד הנטען בה. עם זאת, השופטים חלקו על מסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי כי המערער זכאי לקזז את מלוא ההפסד כנגד הכנסותיו מדיבידנד. דעת הרוב קבעה כי חברת ההשקעות פעלה כסוכנת של המערערת ברכישת המניות, והדבר יצר יחסי פרוקסי. מערכת יחסים זו אופיינה כמשימה נסתרת משום שהמערער לא גילה את ההשקעה לרשויות המס בהצהרת ההון שלו. כתוצאה מכך, המערערת יכלה לאמץ את זכויות חברת ההשקעות מול רשות המסים רק אם הן לא סתרו את מהות הזכות, תנאיה או נסיבות המקרה. מאחר שלחברת ההשקעות לא הייתה זכות לקזז הפסדים מול רשות המסים, לא יכלה המערערת לממש זכות זו בגין ההשקעה הראשונה, שנעשתה בשליחות נסתרת. עם זאת, ההשקעה השנייה בוצעה לאחר הגשת הצהרת ההון, ולכן היוותה משימה פתוחה. כתוצאה מכך, היה רשאי המערער לקזז את ההפסד מההשקעה השנייה, שכן המכירה יצרה מיד זכות לקיזוז ההפסד בידיו. לפיכך קיבל הרוב את הערעור בחלקו וקבע כי המערערת יכולה לקזז את ההפסד שנגרם מההשקעה השנייה אך לא מההשקעה הראשונה. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 30,000 ₪. השופט וילנר חלק עליו וקבע כי בית המשפט המחוזי לא השלים את עבודתו והיה עליו להרחיק לכת ולקבוע את מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים ואת ההשלכות על יכולתה של המערערת לקזז הפסדים. הוא טען, כי סכומי ההשקעה שהועברו מחשבונה של המערערת לרואי החשבון מהווים נכסים המוחזקים בנאמנות, אשר לכאורה אמורים להשפיע על יכולתה של המערערת לקזז הפסדים. השופט וילנר היה מחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי להשלים את פסק דינו.