עת"מ 1670/05

תקציר

העותרת, עמותה רשומה המזוהה עם תנועת המזרחי, היא הבעלים של חלקה 484 ברעננה, המיועדת לשימוש ציבורי. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ("הוועדה המקומית") החליטה להפקיע חלק מהחלקה ללא פיצוי, בהתאם לחוקים החלים. החלטה זו באה בעקבות הפקעות קודמות מהחלקה לצורכי ציבור, גם הן ללא פיצויים. ההפקעה הנוכחית פגעה באופן מהותי בתפקודה של החלקה שנותרה, והותירה שטח חריג שלא ניתן להשתמש בו באופן סביר. העותר הגיש עתירה נגד ההפקעה, בטענה שהיא מנוגדת לחוק התכנון והבנייה, וביקש את ביטולה או את הפקעת החלקה כולה בפיצויים. המשיבים, הוועדה המקומית והעירייה, טענו כי ההפקעה הייתה כדין ולא הפחיתה באופן משמעותי מערך החלקה. שמאי מומחה שמונה על ידי בית המשפט אישר כי ההפקעה גרמה לירידה משמעותית בשווי החלקה, וכי עדיין ניתן להשתמש ביתרה באופן סביר. עם זאת, הוא הודה כי הנזק אינו זניח ויש לפצותו. בית המשפט קבע כי ההפקעה גרמה נזק משמעותי לחלקה, ובשילוב עם הפקעות קודמות פגעה בזכות הקניין החוקתית של העותר. בית המשפט קיבל את טענת העותרת כי סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה מעניק הגנה רחבה מפני הפקעה חלקית, וכל ירידת ערך חלקה, גם בתמורה כספית, מחייבת הפקעה מלאה בפיצויים או ביטול ההפקעה החלקית. בית המשפט הגיע למסקנה כי על המשיבים לבחור בין שתי האפשרויות הללו בתוך 60 יום, והורה להם לשלם את הוצאות המשפט של העותר ואת שכר טרחת המומחה.