ת"א 6377/04

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובעים וקובע כי הפורום המתאים לדיון אינו בית משפט אזרחי אלא בית המשפט הגבוה לצדק. התובעים, בעלי קרקעות הרשומות בכפרים נבי סמואל ובית איכסא, ביקשו הצהרה כי יש לראות במקרקעין שהוענקו לממונה על הרכוש הממשלתי מכוח צו מס' 59 משנת 1967 כהפקעה על ידי הנתבעים, וביקשו פיצוי בהתאם. בעוד טענת התובעים כי רכישת הקרקע ללא תמורה היא עניין אזרחי, בית המשפט קבע אחרת. פסק הדין מדגיש את הרגישויות המדיניות והביטחוניות סביב קרקעות ביהודה ושומרון, שנרכשו על ידי המדינה לאחר מלחמת 1967. מעמדם המשפטי הייחודי של שטחים אלה, המעוגנים במשפט הבינלאומי ובתחיקת הביטחון, מצביע על כך שדיון ברכישת קרקעות ובסוגיה הרגישה של פיצויים מחייב את סמכותו של בג"ץ. בית המשפט קבע כי אופי תביעתם של התובעים, המבקשים להצהיר כי רכישת הקרקע מהווה הפקעה, כרוך בשיקולים מדיניים וביטחוניים שבית המשפט העליון מיטיב להתייחס אליהם. זאת ועוד, היעדר מסגרת משפטית מוגדרת ואופיו הזמני של התפיסה הלוחמתית, מכבידים על טענת התובעים. לפיכך, כתב התביעה נדחה, והתובעים יישאו בהוצאות המשפט שלהם.