בש"א 3264/10

תקציר

השופטת, דנה כהן-לקח, שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בתיק זה. הגישה לקביעת קיומו של "טעם מיוחד" להארכה כזו היא מחמירה ומצומצמת, בשל אופיו הייחודי של ההליך, הבוחן למעשה מחדש פסיקה סופית של בית המשפט העליון. במקרה דנן, טענות העותר לא היו משכנעות והצדיקו שיהוי של כשבועיים בהגשת הבקשה. פסק הדין המדובר נדון בנוכחות הצדדים ביום 24.3.2010 ופורסם באינטרנט למחרת, כלומר העותר היה מודע לפסק הדין ויכול היה לגשת לנוסח המלא בשקידה סבירה. פסק הדין נמסר למבקש גם בדואר רשום ביום 6.4.2010. טענות העותר, לרבות מחלה ושינויי ייצוג, לא נחשבו כסיבות משכנעות לשיהוי. עוד ציין השופט כי סיכויי ההצלחה של העתירה אינם גבוהים. בסופו של דבר, נוכח השיהוי המשמעותי, היעדר הצדקה משכנעת והגישה המחמירה להארכות כאלה, נדחתה הבקשה להארכת מועד. השופט בחר שלא להוציא צו להוצאות, וההחלטה התקבלה ב-20 במאי 2010.