רע"א 4882/96

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת המשיבים להקפאת הליכים בתובענה שהגיש יעקב נאסר ז"ל. נאצר ביקש פסק דין הצהרתי שיזכה אותו לבטל הסכם העברת מניות וסעדים נוספים. המשיבים ביקשו לפתור את הסכסוך באמצעות בוררות בהתאם להסכם קודם. בית המשפט המחוזי אישר את השהייה, ונאסר הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו. פסק הדין דוחה את בקשתו של נאסר, ושומר על שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בבואו להורות על עיכוב הליכים. בית המשפט קובע כי טענותיו של נאצר – ובהן חוסר בהירות באשר לזהות הצדדים להסכם הבוררות, היעדר הסכם כתוב ושיקולי אינטרס ציבורי – אינן מצדיקות התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. בנוסף, פסק הדין קובע כי ההסכם משנת 1990 הקשור לסכסוך אינו בודד אלא קשור להסכמים קודמים עם סעיפי בוררות. עוד נקבע כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את משוא הפנים של הבורר המוצע, ונכונותם של המשיבים להמשיך בבוררות אינה תנאי לעיכוב הליכים. עיזבונו של יעקב נאצר חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין למשיבים.