ת"א 13817-03-10

תקציר

התובע, שניהל עסק מצליח לשטיפת מכוניות בשם "מכונית נוצצת", העביר את העסק שלו למקום חדש והמשיך להשתמש באותו שם. הנתבע, בעל הבית לשעבר של התובע, שאת רכושו שכר התובע עבור העסק שלו, פתח מחדש עסק לשטיפת מכוניות בחצריו הקודמים של התובע, גם הוא תחת השם "מכונית מבריקה". התובע תבע את הנתבע בגין הפרת קניין רוחני, וביקש למנוע מהנתבע להשתמש בשם. הנתבע הגיש תביעה נגדית, בטענה כי לו, ולא לתובע, היו זכויות קניין רוחני על השם, וכי התובע פגע במקום עם עזיבתו. בית המשפט פסק לטובת התובע, בקובעו כי רכש זכויות קניין רוחני בשם "מכונית מבריקה" באמצעות עסקיו המצליחים, וכי השימוש של הנתבע באותו שם עלול היה לגרום לבלבול לקוחות. בית המשפט הורה לנתבע לשנות את שם העסק שלו ופסק לתובע פיצויים בסך 20,000 ₪ ללא הוכחת נזק ממשי, וכן הוצאות משפט. השופט דחה גם את תביעתו הנגדית של הנתבע, וקבע כי לא ביסס מוניטין או זכויות קניין רוחני בשם "מכונית מבריקה". יתר על כן, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת גרמה נזק כלשהו למקום, אך מאחר שהתובעת לא החזירה דלפק קבלה כנדרש בחוזה השכירות שלהם, חויבה התובעת לשלם לנתבעת 2,506 ₪ עבור עלות החלפתו. שני הצדדים היו אמורים לשלם זה לזה פיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט בתוך 30 יום, או לעמוד בפני חיובי ריבית. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובע.