ע"מ 1170/07

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית לניכוי הכנסה חייבת בישראל, כמפורט בסעיפים 17 ו-32 לפקודה. על פי סעיפים אלה, הוצאות חייבות לעמוד במבחן משולש כדי להיות ניתנות לניכוי: עליהן להיות מניבות הכנסה בלבד, שהוצאו במהלך שנת המס והוצאו לצורך יצירת הכנסה. בנוסף, הוצאות לימוד, לרבות שכר לימוד, אסורות במפורש אלא אם הן מהוות הכשרה מקצועית שמטרתה לשמר את הידע הקיים, כאמור בסעיף 32(15). המערערת במקרה זה טענה כי יש לנכות את הוצאות הלימוד שלהם שכן הן נועדו לשמור על הרמה המקצועית הקיימת. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי המערערת לא הציגה כל ראיה התומכת בקביעה זו. תחת זאת, נמצא כי הלימודים האקדמיים ציידו את המערערת ביתרון קבוע, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, ובכך היוו רכישת נכס הוני. כתוצאה מכך, הוצאות אלה לא יכלו להיחשב לניכוי. יתר על כן, הוצאות לימוד נלוות, כגון נסיעות, מזון וצילום מסמכים, נחשבו גם הן כבלתי ניתנות לניכוי מכיוון שהן לא היו מניבות הכנסה בלבד. באשר לשאלה משנית, קבע בית המשפט כי המערערת אינה יכולה לכלול בערעור את שנת המס 1998 בשל אי הגשת דו"ח מתאים ובמועד. בסופו של דבר, הערעור נדחה. המערער חויב לשאת בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪, למרות שבית המשפט לא מצא חוסר תום לב מצד המערערת. פסק הדין ניתן בהיעדרו של המערער במועד קצוב.