עמ"נ 21034-06-15

תקציר

בית המשפט דוחה את הערר על החלטת ועדה רפואית לעררים ורשות הרישוי לדחות בקשה של מבקש רישיון נהיגה במונית. בקשתו של המבקש, המבקש להתפרנס כנהג מונית, נדחתה בשל חשש לכשירותו הרפואית לנהוג באופן מקצועי לאחר שעבר בדיקות. אין חוק קיים הפוסל משתמשי קנאביס רפואי מלקבל רישיון כזה, ועל ועדת הערר מוטלת המשימה לבחון את כשירותם הרפואית של המבקשים. בית המשפט קובע כי לוועדת הערר, המורכבת מרופאים מומחים, יש סמכות להורות על בדיקות ובדיקות נוספות לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי כשירותו של המבקש לנהוג. החלטת הוועדה מבוססת על שיקולים מקצועיים-רפואיים, שבית המשפט אינו מוצא עילה מספקת להתערב בהם. כמו כן, בית המשפט מדגיש את חשיבות שלום הציבור ואת אופיים המותנה של רישיונות הנהיגה, המוענקים על בסיס כושר גופני ונפשי. מאחר שהחלטת ועדת הערר לא התבססה רק על שימוש בקנאביס רפואי, ואין ראיות לעוול פרוצדורלי, בית המשפט דוחה את הערעור. המערערת זכאית לעיון חוזר בחודש מרץ 2016, ופסק הדין יימסר לשני הצדדים.