ע"א 8331/03

תקציר

בפסק דין זה החליטה ערכאת הערעור לקבל את הערעור על תוקפו של הסכם משפחתי הנוגע לזכויות במקרקעין, שלא נחתם על ידי כל בעלי העניין – ובפרט פהד ואחיותיו. בית המשפט הסכים עם דעת המיעוט של בית המשפט המחוזי, שהלכה בעקבות עמדתו הראשונית של בית משפט השלום, והדגישה כי היעדר חתימתם של פהד והאחיות הופך את ההסכם לפסול נגדן. למרות שתיקתם ארוכת השנים של פהד והאחיות, שהציעה הסכמה משתמעת לשימוש בכביש על ידי טנוס ובולוס, קבע בית המשפט כי אישורן שבשתיקה מחייב פיצוי. סוגיית הליבה נסובה סביב הלגיטימיות של ההסכם נוכח היעדר הסכמה מפורשת של כל הצדדים, תוך הדגשת עקרונות מדיני החוזים והירושה. בנוסף, היו אי ודאויות עובדתיות – בעיקר ייפוי כוח מפוקפק של פהד והנחות לגבי ויתור האחיות על זכויות הירושה שלהן על בסיס מנהגים חברתיים, שהועמדו בסימן שאלה. פסק הדין הדגיש כי הבטחות מילוליות והנחות חברתיות חסרות מעמד משפטי, ולכן נדרשות הסכמים פורמליים בכתב כדי לקיים פעולות משפטיות משמעותיות כאלה. משכך, התקבל הערעור, והעניין הוחזר לבית משפט השלום אך ורק לצורך קביעת פיצוי הולם בין הצדדים המעורבים. כל קבוצת נאשמים חויבה לכסות את הוצאותיהם ושכר טרחת עורכי הדין של פהד והאחיות באופן שווה. בית המשפט הכיר בפוטנציאל של גישור או פשרה מחוץ לפסק הדין הפורמלי, ועודד פתרון שעשוי למנוע התדיינות משפטית ממושכת תוך שימת דגש על הגינות ותום לב בין כל הצדדים המעורבים.