ת"א 52759-03-20

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה שהגיש תופס מקרקעי הציבור, שנצטווה לפנות את הקרקע יחד עם מיטלטלין ובעלי חיים, תימחק. החוק מגדיר במפורש פינוי מקרקעי ציבור כפינוי בני אדם, מטלטלין, בעלי חיים וכל דבר שנבנה או ניטע על הקרקע. התקנות גם מסמיכות את המפקח לנקוט אמצעים להבטחת ביצוע הצו. בעוד שהמבקש טען כי היעדר הודעה מוקדמת והיעדר הסמכות לכאורה להרחיק בעלי חיים הופכים את הפינוי לבלתי חוקי, בית המשפט מצא כי המבקש קיבל הודעה מתאימה באמצעות צו הפינוי והתראות בעל פה מהפקח. כמו כן, החוק מעניק למפקח סמכות להרחיק בעלי חיים מהקרקע. המבקשים נתקלו בקשיים משמעותיים בהוכחת טענותיהם ולא הביאו ראיות לנזק מהותי שייגרם להם אם צו הפינוי יבוצע. בתוך כך, נגרמו למשיבה הפסדים כלכליים ניכרים בגין עלויות האחזקה היומיומיות של בעלי החיים, בסך של קרוב ל-180,000 ₪. המבקש גם לא הוכיח עניין ממשי בבעלי החיים מעבר לשיקולים כלכליים ולא הבטיח כי בעלי החיים יקבלו טיפול נאות אם יוחזרו אליו. בנוסף, בית המשפט שקל את חוסר תום הלב של המבקש ואת הפלישות החוזרות ונשנות למקרקעי ציבור. המבקש גם סירב להתחייב לשכן את בעלי החיים באופן חוקי והראה הסתברות משמעותית להמשיך ולהפר את החוק. השיהוי בבקשה, רווחת בעלי החיים וההוצאות הניכרות הכרוכות באחזקתם פעלו אף הם נגד המבקש. ככלל, מצא בית המשפט כי מאזן הנוחות והאינטרסים של בעלי החיים נוטה לטובת המשיב. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, הסעד הזמני הקודם בוטל, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.