צבאי 21671-04-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לתוקפה של הצוואה שהותיר אחריו ד"ר א.ג. ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2021 בגיל 86. הצוואה, מיום 6.7.97, מותירה את כל רכושו של ד"ר א.ג. לאשתו השנייה, התובעת, כאשר הנתבעים הם שלושת ילדיו מנישואיו הראשונים. הנתבעים טוענים כי אין לבצע את הצוואה משום שאינה משקפת את רצונו האמיתי של אביהם, בטענה לטעות, השפעה בלתי הוגנת, וכי הצוואה נשכחה. כמו כן, הם חולקים על מימון בית המגורים בו התגוררו התובע והמנוח, אשר הועבר על שם המנוח רק לאחר גירושיו מאמם. השופט מגיע למסקנה כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענותיהם. הם מודים כי אביהם מעולם לא שוחח עמם על צוואתו, ולא הובאו עדים ששוחחו עם המנוח בנוגע לצוואה. השופטת מציינת את בהירות הצוואה ואת עמידתה בכללים המשפטיים ומציינת את כשירותו של המנוח ואת הקשר החזק שהיה לו עם התובעת לאורך 28 שנות נישואיהם, ולכן אין זה סביר שהצוואה לא שיקפה את רצונו האמיתי. השופטת דוחה גם את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת, שכן אין ראיות להשפעה כלשהי שהייתה לתובעת על המנוח, וגם הטענה כי הצוואה נשכחה נדחית, שכן התובעת העידה כי המנוח הודיע לה על קיומה בשנת 2009. זאת ועוד, הגדרתו של המנוח את התובעת כמוטבת העיקרית בקופות גמל בשנת 2012 מעידה על רצונו להוריש לה את רכושו. לפיכך, השופט פוסק לטובת התובע ומורה על ביצוע הצוואה, תוך חיוב הנתבעים לשלם לתובע הוצאות בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום.