רע"צ 52281-07-17

תקציר

התיק סובב סביב חייב המנסה לפדות נכס שהועמד להוצאה לפועל ומוחזק כיום בידי כונס נכסים. בקשת החייב לפדיון נדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל, מה שהוביל את החייב לערער על ההחלטה. השאלה העיקרית היא האם הצעת הפדיון של החייב ישימה ונעשתה בתום לב. בית המשפט מוצא כי הצעתו של החייב אינה פעילה. הסכם ההלוואה הפרטית המוצג כהוכחה ליכולת לפדות את הנכס אינו משכנע. הסכם ההלוואה חסר בהירות ופרטים חשובים, בעיקר לגבי תנאי ההחזר. יתר על כן, נראה כי התנאים המוקדמים להלוואה לא התקיימו, וההסכם ככל הנראה פקע. בנוסף, מקבל בית המשפט את הטענה כי הסכם ההלוואה הוא ניסיון לעקוף הליכי תמחור ולאפשר לצד שלישי לרכוש את הנכס. התנהלותו של החייב, אשר עיכב שוב ושוב את פירעון חובותיו לאורך השנים, מעלה ספקות לגבי תום לבו. ככלל, בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור על החלטת הרשם, שכן ההחלטה הייתה נכונה והצעת הפדיון אינה עומדת בתנאים שקבע בית המשפט. החייב חויב בהוצאות המשפט של כונס הנכסים והנושים בסך של 23,400 ₪.