ע"פ 37367-11-14

תקציר

השופט דוחה את ערעוריהם של שלושת המערערים על גזר דינם וגזר דינם. ערעורו הנגדי של המשיב מתקבל, והמערערים מורשעים בנוסף באי השלכת שטיפה ובהפרת תנאי רישיון עסק, בנוסף לעבירות בהן הורשעו מלכתחילה בבית משפט קמא. ההחלטה לזכות את המערערים מס' 1 מתבטלת, והרשעתם עומדת בעינה, למעט עונש של 150 שעות, המבוטל בשל חוסר הוודאות האם עונש כזה אפשרי לתאגיד. השופט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא בערעורים על הכרעת הדין, אשר שקל ביסודיות כל אחת מטענות המערער. באשר לערעור על גזר הדין מדגישה השופטת כי ההרשעה היא חובה עם הוכחת ביצוע העבירה, והימנעות מהרשעה אפשרית רק במקרים חריגים בהם היחס בין חומרת העבירה לבין הנזק שנגרם לנאשם מהרשעה אינו סביר. במקרה דנן, השופט סבור כי שיקול השיקום וחומרת העבירות אינו עילה מספקת לבטל את הרשעותיהם של המערערים 2 ו-3, וכפועל יוצא מכך גם את הרשעותיו של המערער 1. השופט קובע כי הקנסות שהוטלו על המערערים סבירים ומצדיק את מדיניות גזר הדין של בית משפט קמא. המערערים 1 ו-2 כבר נהנו מהתחשבות בכל הגורמים המקלים האפשריים, והמערער 3 נידון לקנס מזערי, שלא הותיר מקום להקלה נוספת. רכיבי העונש שהוטל על המערער מס' 1 יוותרו, למעט עונש עבודות השירות שיבוטל. פסק הדין יועבר לצדדים על ידי המזכירות.