ע"פ 4297/98

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון נוגע לערעורו של הראל הרשטיק, שהורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ברצח יעקב סלע. הרשעתו של הרשטיק אוששה בראיות שונות, כולל עדויות של החברים דני קניג ואלון גורן, למרות חוסר עקביות ראשוני בהודעותיהם. עדויותיהם האחרונות של קניג וגורן נמצאו אמינות, ונתמכו בראיות אובייקטיביות כגון הימצאות חפציו האישיים של סלע - המחאות ומפתחות הרכב - ברשותו של הרשטיק, מה שהוסיף ורמז על מעורבותו בהיעלמותו וברציחתו של סלע. בנוסף, זהותו של הרשטיק נקשרה עוד יותר בשל כישלונו להסביר באופן משכנע את הימצאות תעודת הזהות ברכבו של סלע, ניסיון זיוף תעודת הזהות של סלע והתנהגות חשודה כמו הסתרת רכבו של סלע. האליבי שלו, שטען כי שהה במקום אחר בזמן הרצח, נפסל בשל היעדר ראיות אמינות וסתירות, כולל ניסיונות להורות לעד, סרן שרון פרידמן, למסור עדות שקר לטובתו. עדויות אחרות, בעיקר של טל טלמון ורויטל לוקוב, הצביעו על נוכחותו של הרשטיק עם סלע ביום הרצח, וסתרו את האליבי שלו. עדויות וראיות אלה תמכו בעדויותיהם של קניג וגורן, והביאו את בית המשפט לדחות את ערעורו של הרשטיק, תוך שהוא מותיר את הרשעתו על יסוד התשתית הראייתית המשמעותית המאשרת את מעורבותו ברצח סלע.