ע"א 1126/06

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב מקור הירי שגרם לפציעות התובעים, ובפרט האם מקורו בחיילי צה"ל או במחבלים. אם מקור הירי בצה"ל, מתעוררת שאלה נוספת האם מדובר בירי רשלני או במעשה מלחמה, שיש בו כדי לפטור את המדינה מאחריות. האירוע המדובר התרחש במהלך מבצע צבאי בג'נין שנועד ללכוד שני מחבלים חמושים שהתבצרו בתוך בניין מגורים. המבצע נמשך כל הלילה ואל תוך הבוקר, וכלל חילופי אש כבדים שהביאו למותם של מפקד היחידה ושני המחבלים. במהלך הניתוח התבקשו דיירי הבית, לרבות התובעים, לעזוב את המקום. בית משפט קמא קבע כי מדובר בפעולת שיטור, שכן מדובר בהפסקת אש זמנית ובהנחיית צה"ל לאזרחים לפנות את הבית. עם זאת, בית המשפט לערעורים חלק על כך, והגיע למסקנה כי המבצע היה מעשה מלחמה מתחילתו ועד סופו. המפתח להכרעה זו טמון בקביעה האם האירוע מהווה "פעולת מלחמה" או "פעולת שיטור". בית המשפט בוחן את ההגדרות של "מלחמה" ו"טרור", כמו גם את אופי הפעולה, הצדדים המעורבים ואת משך האירוע ונסיבותיו. יצוין כי הפוגה קצרה בירי במהלך קרב מתמשך אינה הופכת את הפעולה לפעולת שיטור. יתר על כן, הראיות שהוצגו לא הוכיחו די הצורך כי התובעים נפגעו מחיילי צה"ל במהלך הפסקת האש לכאורה, וסביר יותר כי נפגעו בשלב מוקדם יותר של המבצע, כאשר הלחימה הייתה בשיאה. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת המערערת, וקובע כי הפעולה הייתה פעולת מלחמה לכל אורכה, ופוטר את המדינה מאחריות נזיקית לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה). הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית המשפט קמא מתבטל, ולמעשה דוחה את התביעה. למרות שמצער שאזרחים חפים מפשע נפגעו, בית המשפט מדגיש כי אין לבסס אחריות במקום בו היא אינה מוצדקת. להחלטה השלכות רחבות מעבר למקרה ספציפי זה, המחזקות את הגדרת "מעשה מלחמה" ואת ההגנות המשפטיות המוקנות למדינה במצבים כאלה.