ב"ל 5686-04-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הפרשנות האם יש לראות בהכנסתו של התובע ממבטחים כ"הכנסה" לפי חוק הביטוח הלאומי. השופט מפנה בהרחבה לסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי, בפקודת מס הכנסה ובפסיקה קודמת. על פי החוק, כל הכנסה חודשית שאינה נובעת מעבודה או ממשלח יד ניתנת לניכוי מקצבת הנכות. השופט מגיע למסקנה כי יש לראות בקצבת השאירים של התובע "קצבה", המוגדרת כהכנסה בפקודת מס הכנסה. בית המשפט דוחה את טענות התובעת כי אין לראות הכנסה זו לצורך ניכוי הפנסיה, שכן מדובר בתשלום חודשי קבוע. בנוסף, השופטת מתייחסת לטענת התובעת כי יש לסווג את הפנסיה כהכנסה מיגיעה אישית, ומסבירה כי הדבר סותר את טענתה הראשונית ואינו נתמך בפסקי דין קודמים. לבסוף, השופטת נוגעת בהתנהלותה של התובעת, ומזכירה כי היא הסתירה את הכנסותיה והעלתה טענות סותרות, שהיו מצדיקות פסיקת הוצאות לנתבעת, אך בשל נסיבות מסוימות לא נקבעו הוצאות. פסק הדין דוחה את תביעת התובעת, ומאשר את זכותה של הנתבעת לנכות את החוב הנזכר במכתב. פסק הדין כפוף לערעור בבית הדין הארצי לעבודה.